תוכן שיווקימה זה אומנה ולמה היא קיימת?
אומנה היא מסגרת חוץ-ביתית זמנית המיועדת לילדים ובני נוער שהוצאו מבית הוריהם הביולוגיים. זו לא אימוץ – ההורים הביולוגיים ממשיכים להיות האפוטרופוסים החוקיים, והמטרה המוצהרת היא להחזיר את הילד הביתה כשהמשפחה תוכל לטפל בו.
חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מסדיר את כל היבטי התחום: מתנאי הרישוי למשפחות, דרך זכויות הילדים, ועד לחובות וסמכויות של כל הצדדים המעורבים. משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא האחראי על הפיקוח, המימון וקביעת העקרונות.
המציאות המורכבת: למרות שאומנה מוגדרת כ”זמנית”, משך השהייה הממוצע של ילדים באומנה בישראל עומד על כשבע שנים. המטרה היא שזה יהיה כמה שיותר קצר והילד יחזור הביתה, אבל בפועל רוב הילדים נשארים עד הבגרות.
המספרים: מי הילדים באומנה?
טווח הגילאים רחב: מערך האומנה קולט ילדים מחדר הלידה ועד גיל 21. יש תינוקות שמגיעים ישירות מבית החולים, ויש צעירים שממשיכים לקבל תמיכה גם אחרי גיל 18. רוב הילדים נמצאים בטווח הגילאים 5-13.
המגוון התרבותי: כ-20% מהילדים באומנה מגיעים מהחברה החרדית. המערכת מקפידה להתאים להם משפחות שישמרו על אורח חייהם ואמונתם הדתית.
סוגי הילדים: יש ילדים “רגילים” שהוצאו מסיבות חברתיות-כלכליות, וילדים עם צרכים מיוחדים – הפרעות פסיכוטיות, הנמכה קוגניטיבית, תסמונת דאון, ילדים ברצף האוטיזם. לכולם מחפשים בית אומנה לילדים שיתאים למצבם הייחודי.
שני סוגי משפחות: קרובים מול זרים
המערכת מבחינה בין שני סוגים עיקריים של אומנה:
אומנת קרובים (60% מהמקרים): בדרך כלל סבים, דודים או אחים בוגרים שנכנסים לפעולה כשהילד מוצא מהבית. גם אומנת קרובים חייבת להיות תחת פיקוח ולעמוד בכל התנאים. העדיפות היא תמיד להשאיר את הילד במעגל המשפחתי המורחב, כדי לשמר קשרים, זהות ורציפות תרבותית.
אומנת מאגר (40% מהמקרים): משפחות זרות שאין להן קשר ביולוגי לילד. אלו משפחות שעברו תהליך מיון והכשרה מקיף, ונבחרו על ידי ארגוני אומנה מורשים. המטרה העיקרית של אומנת מאגר היא ליצור מאגר משפחות זמין לילדים שאין להם קרובי משפחה מתאימים.
איך בוחרים משפחה? העיקרון המנחה
עיקרון הזהב: מקפידים להתאים משפחות על פי אמונתם הדתית של הילדים, הרקע התרבותי והלשוני שלהם.
30% ממשפחות האומנה בישראל הן ערביות – נתון שמשקף את המאמץ ליצור התאמה תרבותית ולשונית. ילד ערבי ישובץ במשפחה ערבית, ילד חרדי במשפחה חרדית, וכן הלאה.
מי יכול להיות משפחת אומנה?
כאן מגיעה הפתעה נעימה: החוק לא פוסל אף אדם על רקע של מין, דת, גזע או כל פרמטר אחר.
זה אומר:
- אמהות יחידניות – יכולות להיות משפחת אומנה
- זוגות הומוסקסואלים – יכולים להיות משפחת אומנה
- גרושים, רווקים – יכולים להיות משפחת אומנה
התנאים העיקריים:
- גיל: 25-55 (במקרים מיוחדים יש גמישות)
- מקור הכנסה קבוע
- מקום מגורים הולם
- השכלה בסיסית (10 שנות לימוד)
- היעדר עבר פלילי באלימות או עבירות מין
- בריאות נפשית תקינה
- היעדר התמכרויות
התהליך
שלב א’: גיוס וסינון ארגוני האומנה מגייסים משפחות והמועמדים ממלאים שאלון תנאי סף ראשוני.
שלב ב’: שיחת היכרות שיחה עם עובדת סוציאלית, כוללת הסבר על התהליך ושאלות מעמיקות על המוטיבציה והיכולות של המשפחה.
שלב ג’: תהליך אישור במידה והמשפחה מתאימה, נשלחים הרבה מסמכים (תהליך של כחודש), ולאחר מכן מתחיל אבחון ממשלתי מקיף שיכול לקחת בין חודש לחצי שנה עד לקבלת רישיון.
שלב ד’: התאמת ילד מחלקת אבחונים והשמות עובדת על התאמה מדויקת. עוסקים במציאת ההתאמה הטובה ביותר.
הפיקוח: מי עוקב אחרי מה שקורה?
“האומנה בישראל נמצאת תחת פיקוח מחמיר – פעם בשבוע – רגולציה טובה ומחמירה“. זה לא סיסמה – זו מציאות.
משפחות אומנה מלוות על ידי מנחה אומנה (עובד סוציאלי) שמבקר בבית לפחות פעם בשבוע באומנה טיפולית, ופעם בחודש באומנה רגילה. לכל ילד נבנית תוכנית עבודה מסודרת, והתקדמותו נבדקת באופן שוטף.
המטרה שלא תמיד מתממשת
המטרת-על של מערך האומנה היא ברורה: שילד יחזור למשפחה הביולוגית שלו – זו הצלחה אמיתית. אבל המציאות עקשנית: בכל רגע נתון ילד יכול לחזור הביתה, אבל בפועל זה קורה במיעוט המקרים. משפחת האומנה הופכת למעשה למשפחה לכל דבר, והקשרים נשמרים גם אחרי סיום האומנה הרשמית, לעיתים עד גיל 21 ואף מעבר לכך.
מסר לסיום
אומנה בישראל היא מערכת מורכבת, מפוקחת היטב, ומותאמת לצרכים המגוונים של הילדים. היא משלבת פיקוח ממשלתי הדוק עם גמישות להתאמה אישית, ושומרת על העיקרון המרכזי: טובת הילד בראש.
בין אם מדובר בתינוק מחדר לידה או במתבגר בן 17, בילד עם צרכים מיוחדים או בילד “רגיל”, בקרוב משפחה או במשפחה זרה – המטרה אחת: לתת לכל ילד את מה שמגיע לו. בית חם, יציבות, אהבה, וסיכוי לעתיד טוב יותר.