ערן הלר
מאת ריבה רומנו
לאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא שיתוף ספציפי בנכסים פנינו לראיין את עו”ד רחל שחר , עורכת דין ונוטריונית המתמחה ב גירושין מורכבים , סכסוכי ירושה והתנגדויות לצוואות . משרדה של עו”ד רחל שחר מדורג שנה אחר שנה במיטב הדירוגים, היא ערכה בנושא וובינר עם פרופסור שחר ליפשיץ דיקן הפקולטה למשפטים ונחשבת ברת סמכא בתחום
עו”ד רחל שחר ספרי לנו כברת סבמכא ואוטוריטה בתחום על מקרים שבהם אחד מבני הזוג מנסה להסתיר נכסים רגע לפני פתיחת הליך הגירושין. מהו הטיפול המשפטי הנכון? הברחת נכסים – מאבק כלכלי מסוכן, מסבירה עו”ד שחר,
לדבריה בגירושין עם נכסים משמעותיים, כולל נדל״ן, השקעות בחברות פרטיות, חשבונות בינלאומיים או אופציות מניות, הסיכון להסתיר רכוש גבוה במיוחד. הברחת נכסים נעשית בדרכים מתוחכמות:
- העברת נכסים לחשבונות צד ג’
- רישום נכסים או מניות על שם קרובי משפחה
- יצירת הלוואות מדומות או חובות פיקטיביים
- שינוי מבנה חברות משפחתיות
- הסתרת פעילות עסקית או דחיית הכנסות
בתי המשפט אינם מסתפקים ברישום פורמלי בלבד. הם בוחנים שליטה מהותית וכוונת שיתוף בפועל.
סיפור מקרה אישי – אסטרטגיה מאחורי הקלעים
לפני מספר חודשים הגיעה אליי לקוחה, נועה*, מספרת עו”ד שחר, בעלת נכסים משמעותיים וחברה משפחתית, לאחר שגילתה שבעלה מנסה להסתיר השקעותיו בחו״ל ולרשום נכסים על שם קרוב משפחה. במקום להיכנס למאבק משפטי מתיש, בנינו אסטרטגיה מחושבת מאחורי הקלעים, שמטרתה למנוע את ההברחה ולהבטיח שליטה מלאה בזכויותיה.
בשלב הראשון ערכנו מיפוי כלכלי מלא: חשבונות בנק, דוחות מס, מסמכי חברה ותנועות חריגות. באמצעות קשרים מקצועיים עם בנקים ורואי חשבון חקירתיים זיהינו העברות חשודות מוקדמות והבנו את מבנה החברה המשפחתית.
לאחר מכן, ניסחנו מסמכים וחוזים משלימים שהקנו לנועה שליטה מיידית על הנכסים הקריטיים, בלי שהצד השני ידע או הספיק לפעול. כל צעד היה מחושב כך שלא יצר סכסוך גלוי או תלות בבתי משפט.
כתוצאה מהאסטרטגיה: הנכסים נשמרו בשליטה מלאה, ובעלה הבין שאין דרך לשנות את המצב. כאשר ניהול ההליך המשפטי הפורמלי הגיע, הוא היה מהיר וממוקד, בזכות התשתית העובדתית והראיות שהכנו מראש.
צעדים אסטרטגיים בתיקים מורכבים
במקרים כאלה, הפעולה הראשונה אינה הגשת תביעה, אלא בניית תשתית עובדתית מדויקת, הכוללת:
- ניתוח דוחות כספיים ומסמכים
- זיהוי נכסים חיצוניים ובינלאומיים
- יישום צעדים משפטיים דחופים – צווי עיקול, איסור דיספוזיציה, בקשה במעמד צד אחד
- שילוב מומחי מיסוי ורואי חשבון חקירתיים
פסיקה עדכנית – חיזוק סמכות משפטית
בפסיקה עדכנית (ביהמ”ש העליון מדינת ישראל, 2025) נקבע כי נכסים שנרכשו לפני הנישואין, כולל ירושות ומתנות, יכולים להיכלל בחלוקת רכוש אם קיימת כוונת שיתוף בפועל בין בני הזוג. משמעות הפסיקה היא כי בתי המשפט בוחנים את התנהלות הצדדים לאורך זמן, שימוש משפחתי בנכסים ותרומה כלכלית של בן הזוג לנכס.
הלכת השיתוף הספציפי, כפי שהתעצבה בפסיקתו של בית המשפט העליון , מבוססת בעיקרה על קונסטרוקציה הסכמית. במסגרת זו, נבחנת השאלה האם בין בני הזוג התגבשה הסכמה – מפורשת או משתמעת – לשיתוף בזכויות הקניין בנכס מסוים. ליבת ההלכה דורשת הוכחת כוונת שיתוף קונקרטית ביחס לנכס נשוא המחלוקת, הנלמדת מהתנהגותם, התנהלותם ומצגיהם של בני הזוג במהלך חייהם המשותפים.
לדברי עו”ד רחל שחר , עורכת דין לגירושין , צוואות וירושות , המתמחה בניהול תיקים מורכבים בדיסקרטיות , הפסיקה חזרה והדגישה, כי עצם קיומם של נישואין – אף אם ממושכים – אין בו די, ויש להוכיח קיומו של “דבר מה נוסף” המלמד על כוונה ברורה לשתף את בן הזוג בנכס הספציפי (ראו: ע”א 7687/04 ששון נ’ ששון; בע”מ 1398/11 אלונית נ’ אלמוני, פס’ 17; דנג”ץ פלונית, פס’ 31 לפסק דינה של הנשיאה חיות).
בעניין זה, הבחינה הפסיקה בין שני מקבצי שיקולים: האחד – שעניינו הנכס, והשני – שעניינו במערכת היחסים שבין בני הזוג.
קריטריונים לשיתוף ספציפי: אילו ראיות בית המשפט מחפש?
כך סיכמה הנשיאה חיות את הפרמטרים הרלוונטיים לבחינת השיתוף הספציפי-ציטוט מתוך פסק הדין של ביהמ”ש העליון
“בין השיקולים הקשורים בנכס ניתן למנות את מקור הנכס (אם נקנה או התקבל כמתנה או כירושה, וככל שנקנה, מי מימן את הרכישה); את השאלה אם הנכס הגיע לידי בעליו לפני הנישואין או במהלכם; את השאלה אם ניתנו לבן הזוג הטוען לשיתוף בטוחות כגון הערת אזהרה; את התנהלותם הכספית-כלכלית של בני הזוג באשר לנכס, למשל אם לקחו משכנתא במשותף למימון הרכישה או הבנייה; את שאלת קיומן של השקעות כספיות בנכס מטעם בן הזוג הטוען לשיתוף; את השתתפותם של שני בני הזוג (בין בכסף ובין בעמל) בשיפוץ משמעותי שבוצע בנכס, בתכנונו או בבנייתו; הבטחות או מצגים אקטיביים מצד בן הזוג הרשום כלפי משנהו; וככל שמדובר בבית המגורים של בני הזוג – את משך הזמן שבו התגוררו בני הזוג בנכס.
במסגרת הקטגוריה השנייה, שעניינה שיקולים הקשורים בבני הזוג, התחשבה הפסיקה במשך נישואיהם של בני הזוג; באופי יחסיהם ובשאלה אם התקיימה אפילו מידה חלקית של הרמוניה, ‘גם אם לא היו החיים גן של ורדים’; בהתנהלותם הכלכלית של בני הזוג ובשאלת קיומה של ‘אווירת שיתוף’ ביניהם; בשאלה אם לבן הזוג הטוען לשיתוף יש נכס חיצוני אחר שנותר רשום על שמו; ובשאלת קיומם של ילדים משותפים”
במקרה אחר בבית המשפט למשפחה בתל‑אביב (2025) נמצא כי גבר שניסה להסתיר נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים באמצעות חברות ואמונים נדרש לשלם פיצוי משמעותי לאחר שהוכח כי ניהל “רשת של הסתרות”. פסיקה זו ממחישה שלשקול ניסיון הסתרה יש משמעות כלכלית ומשפטית עצומה.
נכסים בינלאומיים – שכבת סיכון נוספת
לדבריה, כאשר קיימים חשבונות או נכסים מחוץ לישראל, נדרש תיאום בין הדין הישראלי לדין הזר, כולל התאמת מסמכים ואישורים נוטריוניים. טיפול מוקדם מונע סירוב בנקים או אובדן שליטה על נכסים.
מסקנה
בתיקים עם נכסים משמעותיים, מי שפועל ראשון ובאופן מדויק, שולט בתמונה. ההבדל בין תיק שמתנהל מתוך תגובה לבין תיק שמתנהל מתוך אסטרטגיה מוקדמת הוא ההבדל בין שמירה מלאה על זכויות לבין אובדן רכוש.
עו”ד רחל שחר, מסבירה כי בגירושין מורכבים כסוכי ירושה והתנגדויות לצוואות היא מובילה את הלקוחות הרבה פעמים מאחורי הקלעים, – גם במצבים בינלאומיים – ומבטיחה שכל צעד משפטי מבוסס ידע, ניסיון ואסטרטגיה שמביאה תוצאות.
