פרשת המינוי הבעייתי של שי ניצן לשעבר פרקליט המדינה לרקטור הספרייה הלאומית בירושלים ממשיכה לעורר הדים עד כדי התפטרות יו”ר הדירקטוריון.
בכירים בספרייה במגוון תפקידים מותחים ביקורת קשה על המינוי גם מבחינת מהות התפקיד וגם מבחינת הרקע ממנו מגיע ניצן כאשר הוא נבחר על פני עשרות מועמדים ראויים אחרים, כשנראה שמלכתחילה היה שי ניצן המועמד האמיתי היחיד שהאמת מלקח בחשבון, לכאורה, על ידי הנהלת המוסד.
מי שאחראי למינוי הזה הוא יו”ר הדירקטוריון דוד בלומברג והעיתונאית איילה חסון חשפה בערוץ 13 את דבר המינוי התמוה.
חוקר בספרייה אומר כי “ברגע ששמענו על המינוי, הופתענו והתחלנו לתהות בינינו ובין עצמנו האם מדובר במינוי ‘מלמעלה’, כלומר מינוי פוליטי. 95 אחוז מהתכנים בספרייה הם סביב העולם היהודי והיהדות – מה לניצן ולזה? אנחנו מבינים את הרצון לבצע מטמורפוזה בספרייה ולהפוך אותה למוקד לאומי ורב-תרבותי בגלל אתגרי המאה ה-21, אבל תמוה שממנים לתפקיד האחראי על התוכן איש שאינו מתחום התרבות, או התרבות היהודית”.
בכיר אחר אומר ש”אנחנו עוד לא יודעים מה התפקיד הזה אומר, ואני משער שניצן הוא זה שייטול את הסמכויות ויגבש את הגדרותיו. כך או כך, אין ספק שעכשיו לצד המנכ”ל תהיה עוד סמכות – הרקטור, ואנחנו ניאלץ להיות כפופים לשני ראשים”.
עוד מתברר שהמנהל האקדמי של הספרייה, פרופ’ אלחנן ריינר, עתיד לסיים את תפקידו בקרוב והתקן שעליו הוא יושב יבוטל. “לפי מה שאני מבין, ניצן ימונה לרקטור במקום תקן המנהל האקדמי, כחלק מ’ההתחדשות’ שהספרייה מבקשת לעצמה. ליו”ר הדירקטוריון דוד בלומברג יש אינטרס פוליטי ברור למנות את ניצן לתפקיד בגלל הקשרים הרבים של ניצן, שאולי יסייעו לגייס משאבים לטובת הספרייה. אותנו, החוקרים, פחות מעניינים המאבקים הפוליטיים – אותנו מעניין שעבודת המחקר החשובה תתבצע והתקציבים יופנו אליה”.